sábado, 19 de abril de 2014

día 40 del Omer - Hod de Iesod - ארבעים ימים לעומר - הוד שביסוד

ארבעים ימים לעומר, הוד שביסוד (מעיינים בסדר אבות ו,ו). ימין מקבל ושמאל דוחה, זו הנוסחה התורנית ליצור בסוף את משוואת האיזון. מי שנושא בעול עם חברו, מחובתו להכריעו לכף זכות, להמתיקו הן במחשבה הן במעשה. ככה, בהשפעה למיפנה בתודעה ובעשיה, מנצחים ומנציחים את ההמתקה בכלל. הכלל שבנצח משורש החכמה (המתיחסת מהכלל אל הפרט), יתפרש לפרטיו בהוד משורש הבינה (המתיחסת מתוך מכלול הפרטים אל הכלל). 
ובכן, מציעה משנתנו שנשתדל היום להשיג את מידת "מעמידו על האמת", דהיינו מלמד אותו את הכללים להבנה והשגה ישרה, את המידות שהמציאות נדרשת בהן. באופן מופלא, זה משתקף בהתחלת נוסח הספירה של היום: "היום ארבעים יום" שווה בגימטריה 440, בדיוק כמו הפסוק השלם במשלי כח,כו האומר "בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט", משם יוותר לצייר את מידות החכמה בלבו, וכבר לא יהיה כסיל לעולם. ואין מנוס למראה: ככל שאתקן בעצמי, אסתגל להשפיע לתיקון הזולת. והשקיפות מלאה.


día 40 del 'omer, Hod de Iesod (seguimos el orden de los 49 escalones de Avot 6,6). La derecha tira hacia sí y la izquierda empuja y aleja; esa es la fórmula de la Torah para crear al final la ecuación del equilibrio. Quien comparte la carga del yugo ajeno, tiene la responsabildad de inclinarlo -tanto en la acción como en el pensamiento- hacia el bien. Así, provocando una inflexión de conciencia y obra a la vez, es posible vencer, y perpetuar el endulzamiento general. La generalidad en la acción de Netsaj (proyección de Jojmah, que desde el todo se refiere a sus partes) se desgranará en detalle en Hod (proyección de Binarh, que desde la suma de todas sus partes prevé el todo).
Por consiguiente, propone nuestra mishnah que nos esforcemos hoy en incorporar la cualidad de quien "pone a su amigo en el camino de la verdad"; éso es: que le enseña los parámetros necesarios para los rectos entendimiento y comprensión de la realidad. De modo maravilloso, ésto se refleja en el inicio del texto con que contamos el 'omer hoy: "Hoy son cuarenta días" (haióm Arba'ím iom) tiene valor 440 en guimatria, justo como el verso completo en Mishlei (Proverbios) 28,26, que dice: "Quien confía en su corazón es necio, y quien camina con sabiduría se salvará". Desde ahí, sólo resta dibujar en su corazón los caminos de la sabiduría, y al responder su corazón a la sabiduría verdadera, quedará a salvo de la necedad. Y no hay modo de eludir la condición del espejo: tanto como logre enmendar en mí, me tornaré apto de incidir para la enmienda de todo más. Y la transparencia es perfecta.


------------------------------------------


dia 40 - Hod de iesod - La fuerza, el tesoro, el proyecto, no nacieron por si solos ni autonomos alientan en ti. El tikun requiere que seas capaz de reconocer y agradecer a la fuente Una de todo Bien, si aspiras a llegar a la culminacion del camino -al inicio de lo mas Alto- con Shalom.

יום מ לעומר - הוד שביסוד: הכח, האוצר, התוכנית והאתגר, לא בראו את עצמם, ולא מכוחם פועמים בתוכך. התיקון דורש שניסגל להודות למקור האחד של כל הטוב, כדי להגיע לתכלית כל הדרך -בשערי ההכי נעלה- בשלום ולשלום



1 comentario:

  1. ובאורח אחר:
    'ההתמזגות המושלמת, ההוצאה לפועל של כל הטוב אשר בכח לכל כיוון ובכל זמן והשאיבה התדירה של אורות מתוקנים לתענוג, נובעת מביטול האנוכיות, ביטול הרצון העצמי “מפני רצון בורא עולם”, שזה אומר מפני הטוב בהתגלמותו. ביטול האנוכיות מתאפשר על בסיס אהבה כללית וכוללנית אשר אינה תלויה בדבר, אהבה בתור עמדה יסודית אל מול העולם. והיא עצמה תולדה של השמחה התדירה ובלתי מותנית. שמחה בלתי מותנית היא המתקת הכל (הרי היא מורכבת ישירות מ”שם”, תמצית ההויה העצמית, ומאחורי פרגוד מהמספר 13 שהוא “אהבה” וגם “אחד” בחלקיקה השני “חה”; שם בגלוי הטומן בסמוי את האהבה המאחדת את פרטי הפירוד), לאחר ההבדלה בין המתוק לבין מה שטעון המתקה, לאחר הכנעה מלב שלם וקבלה תודעתית של המצוי בכל הרכבו והשגותיו. דבר אחר: שמחה בלתי מותנית היא בחינת חרות -התשובה לכל השאלות, בבחינת דברי א-להים חיים, חרותה על קורות לבו של האדם כדברי רש”י-, אותה משיגים באמצעות החופש -החיפוש הקיומי המנסח ללא הגבלות את השאלות ומנסה לתת להן תשובות-, אליו ניתן להגיע רק ממדור הדרור -מלשון לדור, דירה- שהוא גאולת המקום של הפרט (“אל המקום בו אני עומד אף אחד לא נכנס בלי רשות ממני”) ובעקבותיה, גאולת הזמן (“כל עוד אני במקום שלי, הזמן שלי ברשותי ואין שיכפה עלי במה להשקיע אותו”). אל ההכנעה ואל הדרור, שהם שני פרצופים לדבר אחד, עולים באורח מתוקן מתוך לב תם (תם = 440 = [משלי כח,כו] "בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט"; תם הוא שלם, ומתוך שלמותו תמיד רגוע) היודע שהכל טוב, שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, שכל משתני החיים מקבלים ערכם מהזכויות שבחירותיו מקנים לאדם חוץ מזרעו ושנות חייו ופרנסתו התלוים במזל וגם את המזל אפשר להטות ולשנות, וכן שסוף כל סוף נשוב לגן עדן אך מתוך תודעת גן עדן בכל אשר יהיה. '

    ResponderEliminar