sábado, 19 de abril de 2014
día 51, una vez revelada la Torah - אחד וחמשים יום, לאחר מתן תורה
¿hay un día 51 en la disposición a recibir la Torah? Sólo hay demostrar hacia lo Alto y lo bajo y todos los costados que hemos realizado la labor, enmendado nuestras actitudes y conductas y comenzado a transitar de verdad caminos de Torah. De ello dependerá que estemos, be"H, en "el día después"... o que el 'omer haya pasado en vano para nosotros, dejándonos tal cual. La oportunidad está en manos de cada quien.
ישנו יום נ"א בספירת נכונותנו לקבל את התורה? יאה למצוא שהמעגל מתארך עוד קצת עד נ"ב, כנגד שם הקדוש ב"ן שבמלכות המתוקנת. ובכן, יום נוסף פותח הזדמנות לתיקון הכללי (אחרי כל התיקונים הפרטיים שלפני קבלת התורה ביום נ'), בו כל הווייתנו משתמשת בכלים המתוקנים שהכננו כדי להכיל את היסודות הנצחיים של התורה; ומשם, רק להוכיח במעשה למעלה ולמטה ולכל הצדדים שעשינו את העבודה ואנחנו מתמידים בה, מתקנים בלי הפסקה נטיות והנהגות, ומתעלים באמת בדרכי התורה. בזה תלוי שנמצא את עצמנו בע"ה ביום לאחרי מוכנים לחיים חדשים ומתוקנים... או שהעומר עבר עלינו חלילה לשוא, ונותרנו היכן שהיינו. ההזדנמנות והאתגר והעונג, בחלקת כל אחד ואחת
día 50, Shavuot, entrega de la Torah - חמשים יום, שבועות, מתן תורה
ויהי "יום החמשים" = 459 = "הזורעים בדמעה", אשר ברינה יקצורו. יום בו התזונה המסורתית מזמינה מאכלי חלב משורש החכמה, ומאוחר יותר, שמחה ביין משורש הבינה. יום בו קם לתחיה השם הקדוש מ"ב של "אנא בכח" שהשלמנו אמש, להעלות לשמים כעולה תמימה אגודת כל התיקון בו זכינו לאורך הספירה, ולפתוח בו שערי שמים למען תרד דרכנו התורה משורשה בחכמה עילאה אל העולם הזה, לתקנו במלכות שדי.
לאחר המידה המ"ט לקנין תורה ("האומר דבר בשם אומרו", כפי שלמדנו אתמול, בו זכינו להידבר מתוך כשירות לקבלת תורה), מסיימת משנתנו בהצהרה מצוירת באופן מדויק לחויה המוזמנת לנו היום: "הא למדת, שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם": כל המחבר את הבריאה אל מקורה, כל המתחבר לשלשלת התיקון, כובש את החרות בבחינת תודעה עצמית תואמת את רצון הבורא ואת תכלית הבריאה, ובכך מביא את העולם אל תיקונו.
לפנינו דרך ארוכה ומענגת, חמושים אוצר אדיר. להצלחתנו, מציעים חכמנו סגולה נחרצת (אבות ב): "וכל מעשיך יהיו לשם שמים". ואודותיה, השלים את המעגל לבעלי תורה המלך שלמה בחכמתו (משלי ג): "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך". "בכל דרכיך דעהו" = "ישועה" הנמשכת מתוך כך שבכל דרכיך תדע את ה', תדע את האמת, תידבק בטוב. ביתר פירוט: "והוא יישר אורחותיך" = "שלום בית ופרנסה". עד כדי כך.
יהי רצון ונזכה סוף סוף, בחג השבועות הזה, לקבל תורה בשלמות מתוך שמחה! ושיהיה לכולנו הצלחה בהמשך הדרך הנפתחת לפנינו לטובה.
Y llegó "el día 50", que escrito en hebreo "iom hajamishím" tiene valor numérico 459, igual que "hazor'ím bedim'áh", los que siembran con lágrimas, a quienes les está prometida una cosecha feliz. Un día en que la gastronomía judía tradicional propone alimentos lácteos de la raíz de Jojmah (la sabiduría analógica, la figura paterna, el hemisferio cerebral derecho), y más tarde, alegría con vino de la raíz de Binah (el entendimiento analítico, la figura materna, el hemisferio cerebral izquierdo). El día en que se yergue a la vida el nombre sagrado de 42 letras desde la plegaria "Ana bekóaj" que completamos ayer, y eleva hacia el Firmamento como ofrenda completa el conjunto de cuanto logramos con esfuerzo enmendar durante las últimas siete semanas, para abrir con él los diques del Firmamento y merecer que descienda a través nuestro la Torah desde su raíz en la más alta Jojmah a este mundo, para enmendarlo con la Maljút, con el Reinado de Hashém.
Tras la cualidad número 49, última en la enumeración de los requisitos para adquirir Torah que propone nuestra mishnah ("El que dice en nombre de quien lo dijo antes", como estudiamos ayer, que nos lleva a decirnos desde la aptitud a recibir la Torah), se completa ésta con una declaración dibujada de modo exacto para la experiencia de hoy: "He aquí que has aprendido, que todo quien dice algo en nombre de quien lo dijo previamente, atrae redención al mundo": todo quien conecta a la creación con su creador y su fuente, todo quien se conecta a la cadena de la enmienda, conquista el Jerút, el más alto nivel de libertad posible, traducido en una conciencia de sí que sinergiza con la voluntad del Creador y con el propósito de la creación; y así atrae al mundo hacia su rectificación con Shalóm.
Ante nosotros, un camino largo y deleitable, armados como vamos de un tesoro sublime. Para asegurarnos el éxito, nos entregaron nuestros sabios una potencia infalible (Avot 2): "Y todos tus actos honren al Firmamento", sean amables a Hashém. Y el círculo para quien toma a la Torah por esposa, lo cerró el rey Shlomoh con gran sabiduría (Mishlei 3): "En todos tus caminos conóceLo, y El rectificará los caminos que transitas". Cuando la primera parte del verso ("bejól drajéja da'éhu") equivale numéricamente a "ieshu'áh" que es redención y salvación que atraes conociendo a Hashém a cada paso, y la segunda parte ("vehú iiashér orjotéja") equivale a "shalóm bait veparnasah", a shalóm de plenitud en el hogar y buen sustento. Hasta este punto, y aún más allá.
Sea Su Voluntad y logremos por fin, en esta experiencia de Shavu'ót, recibir la Torah en plenitud con alegría. Y que tengamos todos éxito en la continuación de este camino que se abre, desde hoy, ante nosotros para Bien.
dia 50, vaya emocion y desafio: Maljut completa, el Reinado, ha de ascender al monte de Binah a realizar por fin el merito de la creacion, que atrae hacia si, be"H para siempre, la bendicion del Creador. desde el Comando Revolucionario de Mitspeh Ierijo en el desierto de Iehudah, pletoricos de luces buenas: Jag Sameaj para todos!
---------------------------------------
לאחר המידה המ"ט לקנין תורה ("האומר דבר בשם אומרו", כפי שלמדנו אתמול, בו זכינו להידבר מתוך כשירות לקבלת תורה), מסיימת משנתנו בהצהרה מצוירת באופן מדויק לחויה המוזמנת לנו היום: "הא למדת, שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם": כל המחבר את הבריאה אל מקורה, כל המתחבר לשלשלת התיקון, כובש את החרות בבחינת תודעה עצמית תואמת את רצון הבורא ואת תכלית הבריאה, ובכך מביא את העולם אל תיקונו.
לפנינו דרך ארוכה ומענגת, חמושים אוצר אדיר. להצלחתנו, מציעים חכמנו סגולה נחרצת (אבות ב): "וכל מעשיך יהיו לשם שמים". ואודותיה, השלים את המעגל לבעלי תורה המלך שלמה בחכמתו (משלי ג): "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך". "בכל דרכיך דעהו" = "ישועה" הנמשכת מתוך כך שבכל דרכיך תדע את ה', תדע את האמת, תידבק בטוב. ביתר פירוט: "והוא יישר אורחותיך" = "שלום בית ופרנסה". עד כדי כך.
יהי רצון ונזכה סוף סוף, בחג השבועות הזה, לקבל תורה בשלמות מתוך שמחה! ושיהיה לכולנו הצלחה בהמשך הדרך הנפתחת לפנינו לטובה.
Y llegó "el día 50", que escrito en hebreo "iom hajamishím" tiene valor numérico 459, igual que "hazor'ím bedim'áh", los que siembran con lágrimas, a quienes les está prometida una cosecha feliz. Un día en que la gastronomía judía tradicional propone alimentos lácteos de la raíz de Jojmah (la sabiduría analógica, la figura paterna, el hemisferio cerebral derecho), y más tarde, alegría con vino de la raíz de Binah (el entendimiento analítico, la figura materna, el hemisferio cerebral izquierdo). El día en que se yergue a la vida el nombre sagrado de 42 letras desde la plegaria "Ana bekóaj" que completamos ayer, y eleva hacia el Firmamento como ofrenda completa el conjunto de cuanto logramos con esfuerzo enmendar durante las últimas siete semanas, para abrir con él los diques del Firmamento y merecer que descienda a través nuestro la Torah desde su raíz en la más alta Jojmah a este mundo, para enmendarlo con la Maljút, con el Reinado de Hashém.
Tras la cualidad número 49, última en la enumeración de los requisitos para adquirir Torah que propone nuestra mishnah ("El que dice en nombre de quien lo dijo antes", como estudiamos ayer, que nos lleva a decirnos desde la aptitud a recibir la Torah), se completa ésta con una declaración dibujada de modo exacto para la experiencia de hoy: "He aquí que has aprendido, que todo quien dice algo en nombre de quien lo dijo previamente, atrae redención al mundo": todo quien conecta a la creación con su creador y su fuente, todo quien se conecta a la cadena de la enmienda, conquista el Jerút, el más alto nivel de libertad posible, traducido en una conciencia de sí que sinergiza con la voluntad del Creador y con el propósito de la creación; y así atrae al mundo hacia su rectificación con Shalóm.
Ante nosotros, un camino largo y deleitable, armados como vamos de un tesoro sublime. Para asegurarnos el éxito, nos entregaron nuestros sabios una potencia infalible (Avot 2): "Y todos tus actos honren al Firmamento", sean amables a Hashém. Y el círculo para quien toma a la Torah por esposa, lo cerró el rey Shlomoh con gran sabiduría (Mishlei 3): "En todos tus caminos conóceLo, y El rectificará los caminos que transitas". Cuando la primera parte del verso ("bejól drajéja da'éhu") equivale numéricamente a "ieshu'áh" que es redención y salvación que atraes conociendo a Hashém a cada paso, y la segunda parte ("vehú iiashér orjotéja") equivale a "shalóm bait veparnasah", a shalóm de plenitud en el hogar y buen sustento. Hasta este punto, y aún más allá.
Sea Su Voluntad y logremos por fin, en esta experiencia de Shavu'ót, recibir la Torah en plenitud con alegría. Y que tengamos todos éxito en la continuación de este camino que se abre, desde hoy, ante nosotros para Bien.
שתיל מוכן להתחיל חיים חדשים עצמאיים, חיים של חרות והגשמה עצמית. מהזן המוכר בשם "אלוורה" = 248 = אברהם (חסד בהתגלמותו), = רמ"ח (סך אברים בגוף האדם), וכן שווה ל"רחם", וכן לעדות "בצלם א-להים; הכל ביטוים למהות התיקונים אשר עבדנו במשך שבעה שבועות עד כה, להמליך את מלך מלכי המלכים ולהינות מזיו התורה כל ימי חיינו
dia 50, vaya emocion y desafio: Maljut completa, el Reinado, ha de ascender al monte de Binah a realizar por fin el merito de la creacion, que atrae hacia si, be"H para siempre, la bendicion del Creador. desde el Comando Revolucionario de Mitspeh Ierijo en el desierto de Iehudah, pletoricos de luces buenas: Jag Sameaj para todos!
---------------------------------------
día 49 del Omer - Maljut de Maljut - תשעה וארבעים ימים לעומר - מלכות שבמלכות
תשעה וארבעים ימים לעומר, מלכות שבמלכות! (סולם הערכים של אבות ו,ה-ו מתגלם בדרכנו). באבות ב,ט נשאלו תלמידי רבן יוחנן איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אלעזר השיב, וזכה להערצת רבו: "לב טוב"; וכן מצאנו במשנתנו "בלב טוב", משמש כלי לתיקון החסד שבנצח בדרכנו אל הר סיני. נראה שכל ענין התיקון אשר יכשיר אותנו לקבלת תורה ולזכות בחרות אמתית תלוי בהמרת הלב המאובן בלב בשר, לב פועם רגיש ומתרגש, בבחינת היוולדות מחדש; "לב טוב", השווה בגימטריה 49 כימי העומר אשר ספרנו, תכלית ביניים בפני עצמו.
משנתנו הובילה אותנו, בתיקון מידת המלכות, ליישר את כל הקשר שלנו בין החכמה לבין הזולת. כל זה מסתכם במבוקשה היום: לב טוב מתגלה במידת הזה "האומר דבר בשם אומרו": הזה ההכי ישר, המכבד את מה שזכה לקבל, ומזרים אותו באופן מחודש להשפיע סביבו, ודוקא לא לכבוד עצמו, אלא שמעיד בדבריו על כל שושלת החכמה מהיגלותה לאדם; בכך, מבליט את האורות המתקנים על רקע הנגוע בחושך, ומסתגל להמתיק את הכל. כפי שמצטט כאן הרב קהתי מקוהלת רבה ב: "אם אין התלמיד רגיל לומר שמועה משמו של רבו, למחר תורתו משתכחת"; על כן, נוהגים חכמים לצטט עד כמה דרגות שנודעות להם, עד כדי שדברי א-להים חיים עולים בחזרה צלולים עד מקורם בבינה.
כבר למרגלות "הר סיני", שם נמליך בענוה ובאושר את בורא עולם בכינוי "מלך מלכי המלכים", ושני הביטוים שווים בערכם המספרי 335, כצפוי. יום שלם להוריד מעלינו כל שארית של גאוה, להעלות את כל אשר בנו כעולה תמימה למרומים, לייחס את כל הטוב אל מקורו בשמים, ולהיוותר קלילים, בגיל ורעדה, מוכנים לקבל מחר אור אינסוף, דם חדש, נשמה אליה נשמתנו תידמה לגוף, ולעבור לתודעה שלמה של גאולה.
día 49 del 'omer, ¡Maljut de Maljut!, lo que hace real a lo real, lo que constituye a la onda más ínfima que se esconde tras la última partícula imaginable de la creación (la escala de valores de Avót 6,5-6 se realiza en nuestro camino). En el capítulo 2 mishnah 9 de Pirkei Avót, consultó rabán Iojanán a sus discípulos cuál es el camino recto a que debe apegarse el hombre. La respuesta de Rabí El'azár obtuvo el aplomo de su maestro: "buen corazón". Hallamos otra vez al "buen corazón", "lev tov", sintetizando la enmienda del Jesed de Netsaj (día 22 del 'omer) en nuestra mishnah. Tengo la impresión de que, en esencia, el tikún que nos hará aptos de recibir la Torah y adquirir la más alta libertad se apoya en que logremos convertir el corazón anquilosado y petrificado en un corazón de carne, un corazón sensible que se emociona y late de veras, tal como si naciéramos de nuevo; un "lev tov", cuyo valor numérico es 49 como los días del 'omer que hemos contado; misión intermedia en sí mismo.
Nuestra mishnah nos guió, a lo largo de la enmienda de la Maljut la última semana, a rectificar toda nuestra relación entre la sabiduría y el mundo que nos rodea. Todo dicho camino se reúne en su propuesta para hoy: el buen corazón se revela en la cualidad de aquél que "dice las cosas en nombre de quien las dijo antes", cita al autor de sus dichos: el más recto, quien honra lo que gozó de recibir y lo transmite renovado para incidir con bien en su entorno; y no para su propia honra, sino que da testimonio en sus palabras de toda la cadena de la sabiduría que se trate desde su revelación al hombre; así, destaca las luces de enmienda, las luces cósmicas, sobre el fondo de cuanto está contaminado de oscuridad, y se torna capaz de endulzar en luces buenas el conjunto todo. Como cita aquí rav Kehati de Kohelet Raba 2: "Si el discípulo no está habituado a decir lo aprendido citando al maestro que le enseñó, en el futuro olvidará su Torah"; y por ello, acostumbran los sabios citar incluso varios niveles de transmisión previa a su propio aprendizaje ("dijo rabi tal que dijo rabi cual en nombre de rabi fal que aprendió de rabi sal", etc.), buscando siempre que los dichos apegados a la verdad Divina revelada se eleven prístinos y perfectos de retorno hasta su fuente en la Binah (entendimiento, lugar del firmamento, madre cósmica de cuanto es).
Ya a los pies del monte Sinai, donde coronaremos con humildad feliz al Creador con el título de "rey de reyes de los reyes". Claro está, "har Sinai" (monte Sinai) y "mélej maljéi hamlajím" (rey de reyes de los reyes) comparten valor numérico 335: la conexión entre la majestad y el lugar, entre la Majestad y todo el lugar, y el salto cuántico hasta la conciencia de que no es "la realidad" lugar del Absoluto, sino que el Absoluto hace las veces de lugar a todo lo que es.
Por delante, un día entero para descargar todo resto posible de vanidad y soberbia, elevar todo lo que hemos resultado en ofrenda completa a lo Alto, conectar todo lo bueno a su origen en el Firmamento, y restar leves, alegres y plenos de temeroso respeto, listos a recibir mañana Luz infinita, sangre nueva, un alma para la cual hará de cuerpo el alma nuestra, y pasar a una conciencia nueva de redención.
dia 49 - Maljut de Maljut - Acerca de la cuspide del tikun de hoy, clama Hashem en la ultima estrofa de Lejah Dodi: Ven con Shalom, corona de tu marido, con alegria y regocijo. Hora de volcar en la realidad sensible todo lo aprendido y dispuesto, listos a las nupcias eternas del alma; todos juntos luz, refejo amoroso y fiel de la Luz. ¡Mazal tov!
יום מט לעומר - מלכות שבמלכות: אגב פיסגת התיקון ופתיחת השערים אליה נגיע בע"ה היום ונזכה, קורה הקב"ה בתיבה האחרונה של לכה דודי: בואי בשלום עטרת בעלה, גם ברינה ובצהלה. עת לשפוך את כל הגלם אל תוך התבניות המתוקנות, להביא אל המצוי את הנלמד כרצוי, ולגלוש אל הנישואין הנצחיים של היחידה בנשמה: כולם יחד באור, זיו של אהבה המשקיף את אור האמת. שבת שלום ומזל טוב!
משנתנו הובילה אותנו, בתיקון מידת המלכות, ליישר את כל הקשר שלנו בין החכמה לבין הזולת. כל זה מסתכם במבוקשה היום: לב טוב מתגלה במידת הזה "האומר דבר בשם אומרו": הזה ההכי ישר, המכבד את מה שזכה לקבל, ומזרים אותו באופן מחודש להשפיע סביבו, ודוקא לא לכבוד עצמו, אלא שמעיד בדבריו על כל שושלת החכמה מהיגלותה לאדם; בכך, מבליט את האורות המתקנים על רקע הנגוע בחושך, ומסתגל להמתיק את הכל. כפי שמצטט כאן הרב קהתי מקוהלת רבה ב: "אם אין התלמיד רגיל לומר שמועה משמו של רבו, למחר תורתו משתכחת"; על כן, נוהגים חכמים לצטט עד כמה דרגות שנודעות להם, עד כדי שדברי א-להים חיים עולים בחזרה צלולים עד מקורם בבינה.
כבר למרגלות "הר סיני", שם נמליך בענוה ובאושר את בורא עולם בכינוי "מלך מלכי המלכים", ושני הביטוים שווים בערכם המספרי 335, כצפוי. יום שלם להוריד מעלינו כל שארית של גאוה, להעלות את כל אשר בנו כעולה תמימה למרומים, לייחס את כל הטוב אל מקורו בשמים, ולהיוותר קלילים, בגיל ורעדה, מוכנים לקבל מחר אור אינסוף, דם חדש, נשמה אליה נשמתנו תידמה לגוף, ולעבור לתודעה שלמה של גאולה.
día 49 del 'omer, ¡Maljut de Maljut!, lo que hace real a lo real, lo que constituye a la onda más ínfima que se esconde tras la última partícula imaginable de la creación (la escala de valores de Avót 6,5-6 se realiza en nuestro camino). En el capítulo 2 mishnah 9 de Pirkei Avót, consultó rabán Iojanán a sus discípulos cuál es el camino recto a que debe apegarse el hombre. La respuesta de Rabí El'azár obtuvo el aplomo de su maestro: "buen corazón". Hallamos otra vez al "buen corazón", "lev tov", sintetizando la enmienda del Jesed de Netsaj (día 22 del 'omer) en nuestra mishnah. Tengo la impresión de que, en esencia, el tikún que nos hará aptos de recibir la Torah y adquirir la más alta libertad se apoya en que logremos convertir el corazón anquilosado y petrificado en un corazón de carne, un corazón sensible que se emociona y late de veras, tal como si naciéramos de nuevo; un "lev tov", cuyo valor numérico es 49 como los días del 'omer que hemos contado; misión intermedia en sí mismo.
Nuestra mishnah nos guió, a lo largo de la enmienda de la Maljut la última semana, a rectificar toda nuestra relación entre la sabiduría y el mundo que nos rodea. Todo dicho camino se reúne en su propuesta para hoy: el buen corazón se revela en la cualidad de aquél que "dice las cosas en nombre de quien las dijo antes", cita al autor de sus dichos: el más recto, quien honra lo que gozó de recibir y lo transmite renovado para incidir con bien en su entorno; y no para su propia honra, sino que da testimonio en sus palabras de toda la cadena de la sabiduría que se trate desde su revelación al hombre; así, destaca las luces de enmienda, las luces cósmicas, sobre el fondo de cuanto está contaminado de oscuridad, y se torna capaz de endulzar en luces buenas el conjunto todo. Como cita aquí rav Kehati de Kohelet Raba 2: "Si el discípulo no está habituado a decir lo aprendido citando al maestro que le enseñó, en el futuro olvidará su Torah"; y por ello, acostumbran los sabios citar incluso varios niveles de transmisión previa a su propio aprendizaje ("dijo rabi tal que dijo rabi cual en nombre de rabi fal que aprendió de rabi sal", etc.), buscando siempre que los dichos apegados a la verdad Divina revelada se eleven prístinos y perfectos de retorno hasta su fuente en la Binah (entendimiento, lugar del firmamento, madre cósmica de cuanto es).
Ya a los pies del monte Sinai, donde coronaremos con humildad feliz al Creador con el título de "rey de reyes de los reyes". Claro está, "har Sinai" (monte Sinai) y "mélej maljéi hamlajím" (rey de reyes de los reyes) comparten valor numérico 335: la conexión entre la majestad y el lugar, entre la Majestad y todo el lugar, y el salto cuántico hasta la conciencia de que no es "la realidad" lugar del Absoluto, sino que el Absoluto hace las veces de lugar a todo lo que es.
Por delante, un día entero para descargar todo resto posible de vanidad y soberbia, elevar todo lo que hemos resultado en ofrenda completa a lo Alto, conectar todo lo bueno a su origen en el Firmamento, y restar leves, alegres y plenos de temeroso respeto, listos a recibir mañana Luz infinita, sangre nueva, un alma para la cual hará de cuerpo el alma nuestra, y pasar a una conciencia nueva de redención.
una ruta de Misiones, Argentina, compartida por mi amigo Jorge Schiaffino desde el muro fb de Claudia Noemí Rivas. Una ruta que se abrió ante nosotros de repente, al llegar a donde creíamos que todo culminaba. Se ve hermoso hacia delante, y el camino apenas empieza :-)
dia 49 - Maljut de Maljut - Acerca de la cuspide del tikun de hoy, clama Hashem en la ultima estrofa de Lejah Dodi: Ven con Shalom, corona de tu marido, con alegria y regocijo. Hora de volcar en la realidad sensible todo lo aprendido y dispuesto, listos a las nupcias eternas del alma; todos juntos luz, refejo amoroso y fiel de la Luz. ¡Mazal tov!
יום מט לעומר - מלכות שבמלכות: אגב פיסגת התיקון ופתיחת השערים אליה נגיע בע"ה היום ונזכה, קורה הקב"ה בתיבה האחרונה של לכה דודי: בואי בשלום עטרת בעלה, גם ברינה ובצהלה. עת לשפוך את כל הגלם אל תוך התבניות המתוקנות, להביא אל המצוי את הנלמד כרצוי, ולגלוש אל הנישואין הנצחיים של היחידה בנשמה: כולם יחד באור, זיו של אהבה המשקיף את אור האמת. שבת שלום ומזל טוב!
día 48 del Omer - Iesod de Maljut - שמונה וארבעים ימים לעומר - יסוד שבמלכות
שמונה וארבעים ימים לעומר, יסוד שבמלכות (צומחים בסולם פרקי אבות ו,ו). חמשת המידות שתקננו עד כה בספירת המלכות מהותן לתקן את התקשורת, היחס והכוונה בקשר שלנו עם הזולת, במיוחד בכל הצינורות דרכם אפשר להשפיע יושר על העולם. במידת היסוד, נאגד את כל האוצר אשר רכשנו, ולאחר מאזן וחישוב זהיר, נקבע לו מסלול, כוונה, תפוקה, תדר בו יושקע.
לפי דרכה, משנתנו מדייקת לבאר לנו את תיקון היום: דרוש שנתמקד להשיג במלוא תבונה את מידת "המכוון את שמועתו" (במשנה כתוב "והמכון" וגו'): מקבל ביושר שליטה על כל המאגר, על כל האור בו זכה, ומכוון את המשך דרכו לתקן עולם במלכות שד-י. כדברי הרב קהתי: "שמעמיק להבין כוונת הדברים ששמע מפי רבותיו וליישבם זה עם זה", כדי ליצור את הדבר החדש אשר יכריע את עולמו לטובה.
día 48 del 'omer, Iesod de Maljut (germinamos en la escalera de Pirkei Avot ,6,6). Hay una sustancia común a cada una de las enmiendas que realizamos durante los pasados días, a las cinco primeras medidas de Maljut (Jesed - Guevurah - tifEret - Netsaj - Hod): todas apuntan a rectificar la comunicación, el vínculo y la intención en nuestra relación con nuestros semejantes, especialmente en cuanto a los medios y conductos a cuyo través es posible instilar rectitud en el mundo. En la sefirah de Iesod (la batería, la tormenta contenida en lo profundo del volcán, la justicia y el shalóm), reuniremos todo el capital que obtuvimos, y tras un balance y mediante cálculos cautos, le determinaremos rumbo, intención, producción, sintonía en que será invertido.
Nuevamente, es celosamente precisa nuestra mishnah al explicar el tikún para hoy: es necesario que nos concentremos en obtener inteligentemente la cualidad de quien "fija objetivo a lo que aprendió", que recibe rectamente control y dominio sobre todo el tesoro, sobre toda la luz que recibió, y apunta su rumbo para auxiliar al tikún de la creación con la Maljut (la Majestad de lo Verdadero) completa. Como explica rav Kehati: "Que profundiza para comprender el sentido pleno de cuanto oyó de sus maestros, y convertirlos en un conjunto coherente", en un sistema referencial apto para crear esa cosa nueva que inclinará la balanza del mundo, desde el micro hasta el macro, hacia el Bien.
día 48 - Iesod de Maljut - "El hogar del hombre, es su mujer", enseñan nuestros sabios, y también que "el hogar, es como el Templo en pequeño". Hoy, toca que la Novia termine de consolidar ese templo y hogar hacia el que habrá de fluir la Luz Infinita del Novio: hacer un balance de las buenas cualidades y tikuním adquiridos para merecer la completa Redención de esponsales eternos.
יום מח בעומר - יסוד שבמלכות: "ביתו, זו אשתו", כך מלמדים חז"ל, וגם שהבית הוא מקדש מעט, מקדש קטן. היום, הכלה צריכה לסיים את הכנותיה להיות ביתו ומקדשו של החתן, להתהוות כלי פורה לאור הנשגב שבעלה ישים בה. מתוך מידותיה המתוקנות וטוהר יופיה היא מתהדרת, לזכות בישועת נישואין נצחיים
לפי דרכה, משנתנו מדייקת לבאר לנו את תיקון היום: דרוש שנתמקד להשיג במלוא תבונה את מידת "המכוון את שמועתו" (במשנה כתוב "והמכון" וגו'): מקבל ביושר שליטה על כל המאגר, על כל האור בו זכה, ומכוון את המשך דרכו לתקן עולם במלכות שד-י. כדברי הרב קהתי: "שמעמיק להבין כוונת הדברים ששמע מפי רבותיו וליישבם זה עם זה", כדי ליצור את הדבר החדש אשר יכריע את עולמו לטובה.
día 48 del 'omer, Iesod de Maljut (germinamos en la escalera de Pirkei Avot ,6,6). Hay una sustancia común a cada una de las enmiendas que realizamos durante los pasados días, a las cinco primeras medidas de Maljut (Jesed - Guevurah - tifEret - Netsaj - Hod): todas apuntan a rectificar la comunicación, el vínculo y la intención en nuestra relación con nuestros semejantes, especialmente en cuanto a los medios y conductos a cuyo través es posible instilar rectitud en el mundo. En la sefirah de Iesod (la batería, la tormenta contenida en lo profundo del volcán, la justicia y el shalóm), reuniremos todo el capital que obtuvimos, y tras un balance y mediante cálculos cautos, le determinaremos rumbo, intención, producción, sintonía en que será invertido.
Nuevamente, es celosamente precisa nuestra mishnah al explicar el tikún para hoy: es necesario que nos concentremos en obtener inteligentemente la cualidad de quien "fija objetivo a lo que aprendió", que recibe rectamente control y dominio sobre todo el tesoro, sobre toda la luz que recibió, y apunta su rumbo para auxiliar al tikún de la creación con la Maljut (la Majestad de lo Verdadero) completa. Como explica rav Kehati: "Que profundiza para comprender el sentido pleno de cuanto oyó de sus maestros, y convertirlos en un conjunto coherente", en un sistema referencial apto para crear esa cosa nueva que inclinará la balanza del mundo, desde el micro hasta el macro, hacia el Bien.
día 48 - Iesod de Maljut - "El hogar del hombre, es su mujer", enseñan nuestros sabios, y también que "el hogar, es como el Templo en pequeño". Hoy, toca que la Novia termine de consolidar ese templo y hogar hacia el que habrá de fluir la Luz Infinita del Novio: hacer un balance de las buenas cualidades y tikuním adquiridos para merecer la completa Redención de esponsales eternos.
יום מח בעומר - יסוד שבמלכות: "ביתו, זו אשתו", כך מלמדים חז"ל, וגם שהבית הוא מקדש מעט, מקדש קטן. היום, הכלה צריכה לסיים את הכנותיה להיות ביתו ומקדשו של החתן, להתהוות כלי פורה לאור הנשגב שבעלה ישים בה. מתוך מידותיה המתוקנות וטוהר יופיה היא מתהדרת, לזכות בישועת נישואין נצחיים
día 47 del Omer - Hod de Maljut - שבעה וארבעים ימים לעומר - הוד שבמלכות
שבעה וארבעים ימים לעומר, הוד שבמלכות (מגדירים במעשה תכונת לב טוב, לפי סדר אבות ו,ו). צעדים אחרונים לעבודה הנוכחית. מקבלים על מנת לעשות, וכיווני העשיה דורשים דיוק יתר. במידת ההוד, ראוי להוקיר כלפי מעלה על כל הטוב. וכן מתרגמת זאת משנתנו, בקביעתה להיום את מידת "המחכים את רבו" כיעד להשגה. אור ישר ואור חוזר. תורה פועמת ברצוא ושוב. וכדברי הרב קהתי: "בשאלות של טעם, שעל ידי כך מוכרח הרב להעמיק בענין, כדי להשיב לו כהלכה, וזה מוסיף לו חכמה". עידון הכישרון לשאול הוא כלי יחודי להוסיף חכמה.
הפלא ופלא, הגדרת "המחכים את רבו" שוה בגימטריה 732, בדיוק כמו הפסוק השלם [משלי כז,יט] "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", עליו יאיר לנו המלבי"ם: "הלב שולח מרוצת הדם אל כל האיברים ומחיה את כולם, וכל האיברים מחזירים את מבחר הדם אל הלב, נמצא הלב נותן אל האדם בחזרה מה שקבל ממנו, והוא דומה כמים שהרואה בם יראה פניו, שהפנים שיתנו המים אל עין הרואה הוא עצמו הפנים שקבלו מצורת האדם העומד לנגדם" וגו'. וכל אשר ישכיל יגלה מהר ששני המשלים אחד הם: כמים הפנים לפנים, כן התלמיד לרבו, כן לב האדם לאדם, כן אינסוף מקרים במתכונת הבריאה.
תיקון נפלא לעבוד היום: לא מספיק להרגיש ואפילו לבטא הודיה; מן הראוי לפעול מתוך הודיה להיטיב ממש עם כל אשר הטיב עמנו. כאשר במקרה של הרב אין צורך לגדול עליו בחכמה אלא טוב כבר לחדד את השאלות שיביאו אותו להתחדד ולחדש, כך גם בכל אשר עלינו להודות, הן לה' מקור כל הטוב, הן לאדם.
día 47 del 'omer, Hod de Maljut (definimos en los hechos la cualidad de "buen corazón", siguiendo el orden de Avot 6,6). Ultimos pasos para la labor en curso. Recibimos para incidir. En la estación de Hod (gratitud, reconocimiento, eco), es tiempo de expresar reconocimiento hacia lo Alto por todo lo bueno. Y así lo traduce nuestra mishnah, al fijar para hoy la cualidad de quien "hace más sabio a su maestro" en tanto meta a alcanzar. Luz directa y luz que retorna. Torah que late en "ratsó vashóv", en correr y retornar. Y al decir de rav Kehati, que hace más sabio a su maestro "con preguntas con sentido, que desde ellas fuerza a su rav a profundizar en la cuestión para responderle de acuerdo a la interpretación recta, y ello le agrega sabiduría".
Maravillas de la Torah: la expresión "hamajkím Et rabó" (el que hace más sabio a su maestro) tiene valor numérico 732, igual que el verso completo (Mishlei -Proverbios- 27,19) "Como las aguas del rostro al rostro, así el corazón del hombre al hombre", sobre el que acude el Malbi"m a arrojar luz: "El corazón envía el torrente de sangre a todos los órganos y les da vida a todos, y todos los órganos devuelven la sangre al corazón; hallamos que el corazón devuelve al hombre lo que ha recibido de él. Y ello se parece a las aguas que quien las contempla verá sobre ellas su propio rostro, siendo que el rostro que entregan las aguas al ojo de quien ve es el mismo rostro que las aguas recibieron del hombre que está parado frente a ellas". Y todo quien reflexione al respecto descubrirá que ambos casos son metáfora de lo mismo: como las aguas que reflejan el rostro en relación al rostro, así es el discípulo en relación a su maestro, así el corazón del hombre en relación al hombre entero, así casos infinitos en el sistema operativo de la creación.
Y las aguas, el discípulo, el corazón, mudan todo el tiempo, así como el rostro y el maestro y el hombre completo; y el vínculo de gratitud pervive.
Una enmienda maravillosa para trabajar en ella hoy: no basta con sentir ni aún con expresar gratitud; es de honor actuar desde la gratitud para beneficiar a quien nos ha hecho bien. En el ejemplo del maestro-rav ni siquiera es necesario crecer sobre su sabiduría para ello; ya es bueno "afilar" nuestras preguntas que lo lleven a innovar y profundizar. Así en todo por lo que nos toca agradecer, ya sea a Hashém fuente de todo Bien, ya sea a los hombres.
día 47 - Hod de Maljut - Reina quien reconoce su propia dimensión y poder, quien conoce los límites de su alcance y su influencia (no es mal paradigma el rey de "El Principito" para comprenderlo). Para completar tu tikún, debes descubrir dónde recibirán bendición tu pensamiento, tu palabra y tu acción, y ponerlos al servicio de la Redención irreversible y completa.
יום מז לעומר - הוד שבמלכות: אין ביכולתו למלוך כי אם אשר יודה במהותו האמתית ותכליתו וגבהו ומידותיו הטובות והטעונות תיקון וגדלותו ושפלותו, ומתוך תודעה מתוקנת זו ידע גם מידת ההשפעה שבידיו להיטיב לעולמו. כדי להשלים את תיקונך, עליך לגלות באיזו מסגרת גשמית ורוחנית יתברכו לבושי נשמתך להעלות את מחשבה, דיבור ומעשה שלך לעולה תמימה אשר תמשיך לעולם הזה את קץ כל הגלויות ואת הגאולה השלמה להיוולד לחיים באמת
הפלא ופלא, הגדרת "המחכים את רבו" שוה בגימטריה 732, בדיוק כמו הפסוק השלם [משלי כז,יט] "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", עליו יאיר לנו המלבי"ם: "הלב שולח מרוצת הדם אל כל האיברים ומחיה את כולם, וכל האיברים מחזירים את מבחר הדם אל הלב, נמצא הלב נותן אל האדם בחזרה מה שקבל ממנו, והוא דומה כמים שהרואה בם יראה פניו, שהפנים שיתנו המים אל עין הרואה הוא עצמו הפנים שקבלו מצורת האדם העומד לנגדם" וגו'. וכל אשר ישכיל יגלה מהר ששני המשלים אחד הם: כמים הפנים לפנים, כן התלמיד לרבו, כן לב האדם לאדם, כן אינסוף מקרים במתכונת הבריאה.
תיקון נפלא לעבוד היום: לא מספיק להרגיש ואפילו לבטא הודיה; מן הראוי לפעול מתוך הודיה להיטיב ממש עם כל אשר הטיב עמנו. כאשר במקרה של הרב אין צורך לגדול עליו בחכמה אלא טוב כבר לחדד את השאלות שיביאו אותו להתחדד ולחדש, כך גם בכל אשר עלינו להודות, הן לה' מקור כל הטוב, הן לאדם.
día 47 del 'omer, Hod de Maljut (definimos en los hechos la cualidad de "buen corazón", siguiendo el orden de Avot 6,6). Ultimos pasos para la labor en curso. Recibimos para incidir. En la estación de Hod (gratitud, reconocimiento, eco), es tiempo de expresar reconocimiento hacia lo Alto por todo lo bueno. Y así lo traduce nuestra mishnah, al fijar para hoy la cualidad de quien "hace más sabio a su maestro" en tanto meta a alcanzar. Luz directa y luz que retorna. Torah que late en "ratsó vashóv", en correr y retornar. Y al decir de rav Kehati, que hace más sabio a su maestro "con preguntas con sentido, que desde ellas fuerza a su rav a profundizar en la cuestión para responderle de acuerdo a la interpretación recta, y ello le agrega sabiduría".
Maravillas de la Torah: la expresión "hamajkím Et rabó" (el que hace más sabio a su maestro) tiene valor numérico 732, igual que el verso completo (Mishlei -Proverbios- 27,19) "Como las aguas del rostro al rostro, así el corazón del hombre al hombre", sobre el que acude el Malbi"m a arrojar luz: "El corazón envía el torrente de sangre a todos los órganos y les da vida a todos, y todos los órganos devuelven la sangre al corazón; hallamos que el corazón devuelve al hombre lo que ha recibido de él. Y ello se parece a las aguas que quien las contempla verá sobre ellas su propio rostro, siendo que el rostro que entregan las aguas al ojo de quien ve es el mismo rostro que las aguas recibieron del hombre que está parado frente a ellas". Y todo quien reflexione al respecto descubrirá que ambos casos son metáfora de lo mismo: como las aguas que reflejan el rostro en relación al rostro, así es el discípulo en relación a su maestro, así el corazón del hombre en relación al hombre entero, así casos infinitos en el sistema operativo de la creación.
Y las aguas, el discípulo, el corazón, mudan todo el tiempo, así como el rostro y el maestro y el hombre completo; y el vínculo de gratitud pervive.
Una enmienda maravillosa para trabajar en ella hoy: no basta con sentir ni aún con expresar gratitud; es de honor actuar desde la gratitud para beneficiar a quien nos ha hecho bien. En el ejemplo del maestro-rav ni siquiera es necesario crecer sobre su sabiduría para ello; ya es bueno "afilar" nuestras preguntas que lo lleven a innovar y profundizar. Así en todo por lo que nos toca agradecer, ya sea a Hashém fuente de todo Bien, ya sea a los hombres.
día 47 - Hod de Maljut - Reina quien reconoce su propia dimensión y poder, quien conoce los límites de su alcance y su influencia (no es mal paradigma el rey de "El Principito" para comprenderlo). Para completar tu tikún, debes descubrir dónde recibirán bendición tu pensamiento, tu palabra y tu acción, y ponerlos al servicio de la Redención irreversible y completa.
יום מז לעומר - הוד שבמלכות: אין ביכולתו למלוך כי אם אשר יודה במהותו האמתית ותכליתו וגבהו ומידותיו הטובות והטעונות תיקון וגדלותו ושפלותו, ומתוך תודעה מתוקנת זו ידע גם מידת ההשפעה שבידיו להיטיב לעולמו. כדי להשלים את תיקונך, עליך לגלות באיזו מסגרת גשמית ורוחנית יתברכו לבושי נשמתך להעלות את מחשבה, דיבור ומעשה שלך לעולה תמימה אשר תמשיך לעולם הזה את קץ כל הגלויות ואת הגאולה השלמה להיוולד לחיים באמת
día 46 del Omer - Netsaj de Maljut - ששה וארבעים ימים לעומר - נצח שבמלכות
ששה וארבעים ימים לעומר, נצח שבמלכות (עולים באמת, ביראה ובאהבה דרך סולם אבות ו,ו). אמש, התעסקנו במידת התפארת, אשר כופפה בנו את הרצון לרכוש חכמה לרצון ללמד אותה. משם ואילך, יש עוד אשר צריך להיעשות עם החכמה בה זכינו, לאורך דרכנו על פני הארץ. כך מציירת משנתנו את המדרגה לכבוש היום: "והלומד על מנת לעשות"; ניצחון על ספקות או קושיות שתושבתן אינה נוחה, מתוך כך שלומדים כדי לקיים, כדברי הרב קהתי: "שאז לומד הוא את העניינים לכל פרטיהם ודקדוקיהם וידע אותם על בוריים". ובכלל, לימוד על מנת עשיה מוביל את המחשבה להגשמה, עד כדי שכל הלכה חדשה הנלמדת כאילו מניעה רגליים וידיים אחריה. תיקון חשוב, המזכה אותנו בקרבות היום-יום.
día 46 - Netsaj de Maljut - La Novia camina hacia su Amado que, en plegaria, la atrae hacia Sí. Cada paso quiere estar siendo dado para siempre; a cada paso de la Novia, resulta el Novio varios más cerca. El tikún recorrido dibujará las formas del hogar, del mundo nuevo constituido por la Unión. En Sinai tiene lugar la Victoria final: dentro de tí, de mí, de nos.
יום מו לעומר - נצח שבמלכות: הכלה החסודה (אחתי רעיתי יונתי תמתי) פוסעת אל שאהבה נפשה אשר ממשיך אותה אליו מתוך תפלה. כל צעד קדימה אל החופה מדגיש את רצון הנצחיות שבתכלית המהלך: על כל פסיעה קטנה של הכלה, החתן נראה הרבה יותר קרוב. התיקון העצמי ישקיף את צורות הבית, את צורות העולם החדש המתגלה מהיחוד. הנצחון הסופי הוא בבחינת הר סיני, בתוכך, בתוכי, בתוכנו.
--------------------------------
día 46 del 'omer, Netsaj de Maljut (subimos con verdad, temor y amor en la escalera de Avot 6,6). Ayer nos ocupamos de la cualidad de tifEret, que ciñó a nuestro deseo de adquirir sabiduría y lo sometió a nuestro deseo de enseñarla. De allí en adelante, hay más que debe ser hecho con la sabiduría que recibimos, a todo lo largo de nuestro camino sobre la tierra. Así dibuja nuestra mishnah la conquista que pedimos para hoy: "Y el que aprende para hacer"; la victoria sobre las dudas u objeciones de respuesta incómoda, por ser que estudiamos para realizar lo que aprendemos. Como explica rav Kehati: "que siendo así, estudiará las cuestiones necesarias con todos sus detalles y precisiones y sabrá aplicarlas". Y en general, el estudio que tiene por objeto la acción conduce al pensamiento a realizarse, hasta que toda nueva halajah -norma- estudiada es como si moviera y condujera a piernas y manos tras de sí. Un tikún importante, que nos dará la victoria en batallas que nos tocan a diario.
el Sol uno de tifEret se vuelve múltiple y próximo en Netsaj
חמה בשמים וחמניות על פני הארץ
día 46 - Netsaj de Maljut - La Novia camina hacia su Amado que, en plegaria, la atrae hacia Sí. Cada paso quiere estar siendo dado para siempre; a cada paso de la Novia, resulta el Novio varios más cerca. El tikún recorrido dibujará las formas del hogar, del mundo nuevo constituido por la Unión. En Sinai tiene lugar la Victoria final: dentro de tí, de mí, de nos.
יום מו לעומר - נצח שבמלכות: הכלה החסודה (אחתי רעיתי יונתי תמתי) פוסעת אל שאהבה נפשה אשר ממשיך אותה אליו מתוך תפלה. כל צעד קדימה אל החופה מדגיש את רצון הנצחיות שבתכלית המהלך: על כל פסיעה קטנה של הכלה, החתן נראה הרבה יותר קרוב. התיקון העצמי ישקיף את צורות הבית, את צורות העולם החדש המתגלה מהיחוד. הנצחון הסופי הוא בבחינת הר סיני, בתוכך, בתוכי, בתוכנו.
--------------------------------
Suscribirse a:
Entradas (Atom)